מטרת הניסוי ומחקר: השוואת תוצאות ממוקדות במטופל – ריפוי פצעים מהיר ובדיקת סיבוכים לאחר ניתוח באזור הפלאטלי של השתלות רקמות חיבור תת-אפיתליאליות (CTG) בין דבקי רקמות ציאנואקרילטים ותפרי פולי-טטראפלואורואתילן (PTFE).
שיטות: שלושים ושישה מטופלים שהיו זקוקים לכריתת CTG נרשמו לניסוי קליני אקראי זה והוקצו לאחת משתי קבוצות. בקבוצת ה"תפר", סגירת הפצע נעשתה באמצעות תפרי 6-0 PTFE משתלבים סטנדרטיים, בעוד שבקבוצת "ציאנואקרילט", יושמה בעת הטיפול תערובת בעלת צמיגות גבוהה של n-בוטיל ו-2- אוקטיל ציאנואקרילט עד להשגת המוסטזיס. התוצאה העיקרית הייתה אי הנוחות (בעת אכילה, דיבור וכו') באזור המטופל במהלך השבוע הראשון שלאחר הניתוח. תחושות אלו דווחו בשאלון חזותי, בקנה מידה אנלוגי. התוצאות המשניות היו הזמן הנדרש להנחת תפרים או ליישום ציאנואקרילט, כאב שדווח על ידי המטופל ביום הראשון ובשבוע הראשון לאחר הניתוח, צריכת משככי כאבים ומדד ריפוי מוקדם של פצעים (MEHI). התוצאות: הערך החציוני של אי נוחות היה 1.49 בקבוצת "תפר" ו-1.86 ב"ציאנואקרילט" (P = 0.56). הזמן הממוצע הנדרש להנחת התפרים היה 7.31 דקות וליישום ציאנואקרילט 2.16 דקות (P < 0.0001). כמו כן, לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין שתי השיטות ברמת הכאב המדווחת, צריכת משככי כאבים ו-MEHI.
מסקנות: Cyanoacrylate מתפקד באופן דומה לתפרים וניתן להשתמש בו לסגירת פצעים בטיפול CTG. הליך ההדבקה היה מהיר יותר בכ-5 דקות מהנחת תפרים קונבנציונליים, מה שהפחית את משך הזמן הכולל של ההליך הניתוחי.
